חיפוש   חפש

היסטוריה

מהכיבוש הצלבני עד המאה ה-19 רמלה במאה -20 רמלה מאז קום המדינה
מהיווסדה ועד לכיבוש הצלבני
העיר רמלה, היחידה בערי ארץ-ישראל שנוסדה במקור בידי ערבים, נבנתה על דיונת חול בימי שלטונו של הח'ליף אל וליד בן עבד אל מלכ (שלט: 705 – 715) מבית אֻמַיַה, ומכאן שמה המלא בערבית: מַדינת אל רמלה, כלומר: עיר החולות. רמלה נועדה לשמש כבירת גֻ'נד (מחוז) פלסטין שהשתרע מהנגב הצפוני עד אזור הכרמל. האחראי לבנייתה היה סֻלימאן, אחיו של אל וליד, שהיה אז מושל המחוז. יש לציין שבניית רמלה היתה חלק ממהלך של הקמת מרכזים חדשים בידי השושלת האומיית. אלה היו ערים שהוקמו בצמתים מרכזיים ודחקו ערים קיימות ממעמדן. בניית רמלה באה על חשבונה של העיר הסמוכה לוד, שהפכה בעקבות זאת לישוב קטן ודל.
עד חורבנה ברעש אדיר בשנת 460 / 1068, הייתה רמלה מן הערים הגדולות והחשובות בחבל שכונה "בִלאד אל שאם (סוריה רבתי)" ובח'ליפות האסלאמית בכלל. חשיבותה הפוליטית של העיר מתבררת מן  העובדה שמושליה נמנו בדרך כלל על האצולה המכובדת, המקורבת לשושלת השלטת בכל תקופה. מעדויות המקורות ותעודות הגניזה הקאהירית עולה דמותה של רמלה, במאות ח' – י"א, כחשובה וכבולטת בערי הארץ. אכן, היא לא נהנתה מהילת קדושה כזו של ירושלים, אולם בחשיבותה הכלכלית והפוליטית ואפילו כמרכז דעת מוסלמי, עלתה היא על בירת א"י ההסטורית ועל מרכזים חשובים אחרים כטבריה, חברון, עכו, אשקלון ועזה.
עיר מרכזית

רמלה התפתחה במהירות והיתה לאחת הערים הגדולות בעולם האסלאם ולחשובה בערי ארץ-ישראל. במקורות המתארים אותה נאמר ששטחה היה "מיל על מיל", כלומר למעלה מ-2,000 דונם. מספר תושביה עלה ככל הנראה על 50,000. נוסעים שבקרו בה באותה עת תארו את מראה הנאה ובתיה היפים והללו את שווקיה ששפעו כל טוב. בתוכניתה הזכירה עיר מודרנית: רחובות ישרים ורחבים כאשר במרכזה מצטלבים שני רחובות ראשיים שבהם פעלו שוקי העיר. סמוך למפגש הרחובות הללו עמד מסגד מפואר שעליו נאמר: "אין נאה ממנו בכל עולם האסלאם והוא המכונה המסגד הלבן". לידו ניצב ארמונו של מושל העיר.

כדי לספק מים לתושבים שמלאו את העיר החדשה, בנה סֻלימאן אמת מים שספקה לעיר את צרכיה ממקורות בתחתית תל גזר. המים נאגרו במספר מאגרים תת קרקעיים שנבנו בשטח המסגד. מאוחר יותר, בשנת 789, נוסף מאגר תת קרקעי בצידה המזרחי של העיר. מאגר זה, העומד בשלמותו ואוגר מים גם בימינו, ידוע כיום בכינוי "בריכת הקשתות".
תעשיות מגוונות

על רמלה נאמר שתושביה זכו ב"פרנסה שופעת". האזורים הכפריים סביב לה ספקו לתושביה מגוון מוצרים רחב. בעיר עצמה פעלו תעשיות מגוונות שייצרו שמן זית, סבון, שימורי פירות, כלי חרס ובדים. במקביל, היתה רמלה מוקד סחר בינלאומי והתפתחו בה שרותי בנקאות וחלפנות בקנה מידה רחב. השפע הכלכלי הביא בכנפיו פעילות לימודית ותרבותית נרחבת. המקורות מזכירים למעלה מ-150 חכמי דת מוסלמים שפעלו בעיר.

מראשית קיומה, ישבו ברמלה בני כל העדות הקיימות בארץ: מוסלמים, נוצרים, יהודים ושומרונים. לפי תעודות מן הגניזה הקאהירית, במאה ה-11 הקהילה היהודית בעיר היתה הגדולה והמשגשגת בקהילות ארץ-ישראל. נמנו עליה יהודים קראים ויהודים רבניים שהחזיקו בהלכה הארץ-ישראלית ("ירושלמים") וגם יהודים שהחזיקו בהלכה הבבלית.
רעידת אדמה
במאה ה-11 פגעו בעיר פורענויות רבות: ב-1024 גרמה פשיטה של בדווים על העיר להרס ולקורבנות כבדים בנפש. תשע שנים מאוחר יותר פגעה בה, וביתר ערי הארץ, רעידת אדמה שהחריבה חלק גדול מבנייניה. חמורה הרבה יותר היתה פגיעתה של רעידת אדמה נוספת, שהתחוללה ב-1068 ומוקדה היה ברמלה. העיר נהרסה כליל ומספר הנספים הגיע ל-15,000 - 25,000. הניצולים נטשו את חורבותיה.
ארבע שנים עמדה רמלה נטושה וחרבה.חיילים תוכמנים שפעלו תחת מרות שושלת הסלג'וקים, החליטו לעשות אותה למרכז שלטונם בארץ. בשל ההריסות הרבות העדיפו לייסדה מחדש,בשטח סמוך וריק ממבנים.
העיר שוקמה אך בשטח קטן בהרבה. גם מצודה חדשה נבנתה בה. אך העיר לא זכתה עוד לשוב לימי תהילתה. כבר ב- העדיפו התורכמנים להעביר את בירת המחוז לירושלים, עליה השתלטו באותה שנה. רמלה, באתרה החדש, נותרה עיר קטנה שאיבדה את מעמדה. העיר ספגה מהלומה נוספת כאשר תושביה התקוממו נגד השלטון הסלג'וקי בשנת 1077 ונמלטו לאחר מכן מחשש לנקמת המושל התורכמני, אתסיז. העיר יושבה מחדש לאחר החורבן, אולם מכאן ואילך ישובו התושבים לנטוש אותה בהתקרב סכנה. ב-1099, כאשר התקרבו גיסות מסע הצלב הראשון, ברח המשמר המוסלמי מן העיר ועימו כל תושביה. היא הייתה לראשונה בערי הארץ שנכבשו בידי הצלבנים.
ראשי
טלפונים
דואר
פייסבוק
יומן אירועים
Next Month אוקטובר 2014 Previous Month
א ב ג ד ה ו ש
29 30 31 1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30 31 1
בטחון וחירום
מחלקת הכנסות
רדיו קול רמלה
ארכיון כתבות
טלוויזיה קהילתית
צעירים מרכז קשתות